מגילת הזכויות

אנחנו, אזרחי ישראל, פונים למנהיגי העם והמדינה לאמץ את הזכויות שבמגילה זו, כבסיס משותף, מאחד ומתקן, לאחר השבר הנורא בשמחת תורה תשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023, ולעגן אותן בחוקה.

מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי¹; יהודית ודמוקרטית².

מדינת ישראל, כמדינה יהודית, פתוחה לעלייה יהודית, פועלת להבטחת הקיום והביטחון של העם היהודי בארץ ובעולם, שומרת על הזיכרון ההיסטורי הלאומי של העם היהודי לדורותיו, מטפחת את המורשת התרבותית שלו³, ומאפשרת לכל יהודי לממש את יהדותו לפי דרכו.

מדינת ישראל, כדמוקרטיה ליברלית, פורמאלית ומהותית, בוחרת את השלטון לפי עקרון הכרעת הרוב⁴, מפזרת את הכוח השלטוני בין שלוש רשויות - מחוקקת⁵, מבצעת⁶ ושופטת⁷ - ומכבדת את חמשת הערכים המוסריים שביסוד כל דמוקרטיה מהותית - קדושת החיים, כבוד האדם, חירות, שוויון וצדק - כלפי כל אזרחיה, כל הנמצאים בחסותה וכל הבאים בשעריה⁸.

מדינת ישראל כפופה לכללי המשפט הבינלאומי ביחסיה עם מדינות העולם ועם אזרחי העולם בשגרה ובעתות מלחמה, ומכבדת את זכויות האדם של אזרחיה ושל אזרחי העולם⁹

זכויות היסוד של האדם בישראל הן ברוח הערכים של מגילת העצמאות¹⁰. הן מושתתות על גישה הומניסטית השמה את האדם במרכז; גישה שהפכה מדינה של עם שעלה משדות המוות של אושוויץ וטרבלינקה והפרהוד בבגדד למדינה אוהבת אדם וידע; מדינה שילדיה רוצים לחיות בה ונכונים למות למענה.

הזכות לחיים¹¹מבוססת על עקרון קדושת החיים. קדושת החיים – כי לחיים אין שיעור ואחריתם אַין. כל אדם זכאי להגנה על חייו ולביטחון אישי^11.1, כי לא תעמוד על דם רעך.

הזכות לכבוד אנושי¹² מבוססת על ערך כבוד האדם. כבוד – כי באין כבוד אין אדם. לכל אדם יש זכות לקבל יחס מיוחד (כבוד) הנובע מעצם היותו בן אדם. כל אדם זכאי לקיום בכבוד^12.1, בביטחון תזונתי^12.1.1 וביטחון סוציאלי^12.1.2, לשלמות הגוף^12.2 ושלמות הנפש^12.3, לבריאות מיטבית ואנושית^12.4,לסביבה מוגנת^12.5, לדיור נאות^12.6, לחינוך והשכלה^12.7 ולחיי תרבות עשירים^12.8. כל אדם הוא אישיות בפני החוק^12.9, וזכאי לאזרחות^12.10, למשפט הוגן^12.11 ולזכות החפות^12.12, לשמו הטוב^12.13, לפרטיות וצנעת הפרט^12.14 ולמידע אמין^12.15. כל אדם זכאי לזהות ייחודית^12.16, למימוש עצמי^12.17, לחיי משפחה וזוגיות^12.18, לנישואין^12.18.1, להורות ביולוגית, התערבותית ומשפטית^12.18.2, להימנעות מהורות^12.19, לעבודה^12.20, לקניין פיזי ורוחני^12.21 ולזכות למות בכבוד^12.22.

הזכות לחירות¹³ מבוססת על ערך החירות. חירות – כי באין חירות אין כבוד. כל בני האדם נולדים בני חורין, וזכאים לחיות כבני חורין. חירות היא היעדר איסורים ומגבלות כעבדות^13.1, מאסר^13.2 ועינויים^13.3. חירות היא גם היכולת לפעול להשגת מטרות כחופש התנועה^13.4, חופש המחשבה^13.5, חופש דת וחופש מדת^13.6, חופש הלשון^13.7, חופש הביטוי^13.8, חופש היצירה^13.9, חופש ההפגנה^13.10, חופש העיתונות^13.11, חופש המידע^13.12, חופש ההתחברות^13.13, חופש ההתאגדות^13.14 וחופש העיסוק^13.15.

הזכות לשוויון¹⁴ מבוססת על ערך השוויון. שוויון – כי באין שוויון אין צדק. כל בני האדם שווים בערכם המוסרי. יחס שוויוני מתבטא, לפי העניין, ביחס אחיד לכולם או בהעדפה מתקנת של החלשים. כל אדם זכאי לחקיקה^14.1, שיפוט^14.2 ואכיפה^14.3 שוויוניים, לשכר, מיסוי ותקצוב שוויוניים^14.4, לשוויון הזדמנויות חינוכי^14.5 ותעסוקתי^14.6, לשוויון פוליטי^14.7, תרבותי^14.8, חברתי^14.9 ולשוויון בנטל החברתי והצבאי^14.9.1.

הזכות לצדק¹⁵ מבוססת על ערך הצדק כגורם מכונן של ההתנהגות האנושית. צדק – כי הנפש כמהה לצדק, ובאין צדק אין חיים לנפש. צדק הוא מצב שבו היחס לבני אדם הוא מוסרי או הוגן בהתאם לנסיבות. לכל אדם יש זכות שיתנהגו איתו בצדק. לכל אדם יש זכות לחיות בחברה צודקת^15.1; חברה שוויונית והוגנת, המקיימת צדק חלוקתי^15.1.1, צדק גמולי^15.1.2, צדק מאחה^15.1.3 וצדק תהליכי^15.1.4. לכל אדם יש זכות לפעול בהתאם למצפונו^15.2 ולהתנגד לעוולות בלתי חוקיות בעליל; עוולות 'שדגל שחור מתנוסס מעליהן^15.2.1'. לכל אדם יש זכות לעמוד על זכויותיו^15.3.

מדינה מתוקנת¹⁶ היא תנאי למימוש הזכויות. מדינת ישראל זקוקה לתיקון, כי בלי תיקון אין תקווה. מדינת ישראל זקוקה לחוקה צודקת^16.1, לכנסת עצמאית ולבתי משפט עצמאיים^16.2, למנהיגים אחראים ויישרי דרך, הלוקחים אחריות על מעשיהם ומחדליהם ולא דבק בהם רבב של שחיתות^16.3, למלחמה יעילה בשחיתות שלטונית^16.4, לשומרי סף עצמאיים ונחושים^16.5 ולשירות ציבורי מקצועי ואיכותי^16.6.

חיים, כבוד, חירות, שוויון וצדק
זו מגילת הזכויות של עם חפץ חיים.

מקורות והערות
יסודות
1. מדינת הלאום: מגילת העצמאות, חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי (להלן 'חוק הלאום') ס. 1.
2. יהודית ודמוקרטית: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (להלן 'כבוד האדם וחירותו') ס. 1א.
3. מדינה יהודית. חוק הלאום.
4. עקרון הכרעת הרוב: חוק הבחירות לכנסת.
5. הרשות המחוקקת: חוק יסוד: הכנסת.
6. הרשות המבצעת: חוק יסוד: הממשלה.
7, הרשות השופטת: חוק יסוד: השפיטה.
8, 5 ערכים מוסריים: מעוגן במגילת העצמאות ובכבוד האדם וחירותו ס. 1.
9. המשפט הבינלאומי: מגילת העצמאות, מגילת האומות המאוחדות (W).
10. ברוח מגילת העצמאות:  כבוד האדם וחירותו ס. 1.
זכויות
11. הזכות לחיים: כבוד האדם וחירותו ס. 2-1
11.1 הזכות להגנה ולבטחון אישי: כבוד האדם וחירותו ס. 2, 4.
12. הזכות לכבוד אנושי: כבוד האדם וחירותו ס. 1א
12.1 הזכות לקיום בכבוד: חוק הביטוח הלאומי, הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות (להלן 'זכויות חברתיות'), ס. 4-3, ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות אדם (להלן 'ההכרזה על זכויות האדם') ס. 25, האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (להלן 'זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות') ס. 11
12.1.1 הזכות לביטחון תזונתי: זכויות חברתיות ס. 5, ההכרזה על זכויות האדם ס. 25
12.1.2 הזכות לביטחון סוציאלי: חוק הביטוח הלאומי, חוק הבטחת הכנסה, זכויות חברתיות ס. 9, זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות ס. 9, ההכרזה על זכויות האדם ס. 22
12.2 הזכות לשלמות הגוף: כבוד האדם וחירותו ס. 2
12.3 הזכות לשלמות הנפש: כבוד האדם וחירותו ס. 2
12.4 הזכות לבריאות: חוק ביטוח בריאות ממלכתי ס. 3, חוק זכויות החולה ס. 4-3, זכויות חברתיות ס. 7, זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות ס. 12
12.5 הזכות לסביבה מוגנת: חוק הגנת הסביבה, חוק למניעת מפגעים
12.6 הזכות לדיור: זכויות חברתיות ס. 6
12.7 הזכות לחינוך והשכלה: מגילת העצמאות, חוק לימוד חובה, חוק זכויות התלמיד, זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות ס. 13, זכויות חברתיות ס. 8, ההכרזה על זכויות האדם ס. 26. כל אדם זכאי לחינוך ממוסד וממומן ע"י המדינה; חינוך שיכשיר אותו לחיות כחבר מלא ושווה זכויות הן בחברה הישראלית והן כאזרח העולם (חיברות) ויאפשר לו לפתח את יכולותיו וכישרונותיו עד למיצוי הפוטנציאל הטמון בו (מימוש עצמי). חינוך עוסק בהפנמת ערכים, הקניית ידע, פיתוח מיומנויות וטיפוח כישרונות. זכות הילד לחינוך מחייבת את המדינה לכפות לימודי ליבה בכל המערכות החינוכיות בישראל ואוסרת על מניעתם מכל אדם ומכל סיבה.
12.8 הזכות לתרבות: מגילת העצמאות, זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות ס. 15.
12.9 הזכות להכרה כאישיות בפני החוק: האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (להלן 'זכויות אזרחיות ומדיניות') ס. 16, ההכרזה על זכויות האדם ס. 6.
12.10 הזכות לאזרחות: חוק האזרחות, חוק השבות, ההכרזה על זכויות האדם ס. 15.
12.11 הזכות למשפט הוגן: זכויות אזרחיות ומדיניות ס. 9, 14, ההכרזה על זכויות האדם ס. 11-10.
12.12 זכות החפות: זכויות אזרחיות ומדיניות ס. 14 (2), ההכרזה על זכויות האדם ס. 11
12.13 הזכות לשם הטוב: כבוד האדם וחירותו ס. 2, זכויות אזרחיות ומדיניות ס. 17.
12.14 הזכות לפרטיות וצנעת הפרט, פיזית ובמידע: כבוד האדם וחירותו ס. 7, חוק הגנת הפרטיות, זכויות אזרחיות ומדיניות ס. 17, ההכרזה על זכויות האדם  ס. 12.
12.15 הזכות למידע אמין נובעת מהתפקיד המרכזי שיש למידע לצורך קבלת החלטות מושכלות במשטר דמוקרטי. היא מחייבת את המדינה לספק מידע רשמי אמין.
12.16 הזכות לזהות ייחודית: אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד ס. 8-7, זכויות אזרחיות ומדיניות ס. 24.
12.17 הזכות למימוש עצמי: זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות ס. 13 (1).
12.18 הזכות לחיי משפחה וזוגיות נובעת מהמהווים העמוקים ביותר של האדם לאהבה ולהמשכיות. היא חלה על כל בני האדם ועל כל סוגי הזוגיות והמשפחות.
12.18.1 הזכות לנישואין: זכויות אזרחיות ומדיניות ס. 23, ההכרזה על זכויות האדם ס. 16. הזכות לנישואין חלה על כל סוגי הנישואין, לפי בחירת הנישאים.
12.18.2 הזכות להורות: חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הזכות להורות קובעת שלכל אחד יש זכות להביא ילדים לעולם, לגדלם ולהיות אחראי להתפתחותם ורווחתם. הזכות להורות חלה על הורות ביולוגית (הבאת ילדים בדרך הטבע), ובמגבלות על הורות התערבותית (הורות באמצעים טכנולוגיים כטיפולי פוריות ופונדקאות) והורות משפטית (כאימוץ ואפוטרופסות).
12.19 הזכות להימנעות מהורות (מלידה והולדה): חוק העונשין, פרק י סימן ב, 'הפסקת היריון' באתר כל זכות. הזכות להימנע מהורות (או אחריות האדם על גופו) חלה על תרומת זרע, תרומת ביציות והפסקת הריון.
12.20 הזכות לעבודה: חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, זכויות חברתיות ס. 10, זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות ס. 6, ההכרזה על זכויות האדם ס. 23
12.21 הזכות לקניין, פיזי ורוחני: כבוד האדם וחירותו ס. 3, ההכרזה על זכויות האדם ס. 17.
12.22 הזכות למות בכבוד: חוק החולה הנוטה למות. בשאלת הפסקת החיים יש שלוש גישות עקרוניות: אסור להפסיק את החיים, מותר להפסיק חיים שאיכותם לא-ראויה, ומותר להפסיק את החיים אם הסבל הוא בלתי נסבל. העמדות הערכיות חלוקות ואין פותר.
13. הזכות לחירות: כבוד האדם וחירותו ס. 1א.
13.1 הזכות לחופש מעבדות ומעבודות כפיה: כבוד האדם וחירותו ס. 5, זכויות אזרחיות ומדיניות ס. 8, ההכרזה על זכויות האדם ס. 4.
13.2 הזכות לחופש ממאסר, מעצר, הסגרה והגלייה שרירותיים: כבוד האדם וחירותו ס. 5, זכויות אזרחיות ומדיניות ס. 9, ההכרזה על זכויות האדם ס. 9, ההכרזה על זכויות האדם ס. 9.
13.3 הזכות לחופש מעינויים: זכויות אזרחיות ומדיניות ס. 7, ההכרזה על זכויות האדם ס. 5.
13.4 הזכות לחופש התנועה כוללת תנועה בתוך המדינה, כניסה למדינה ויציאה ממנה: כבוד האדם וחירותו ס. 6-5, זכויות אזרחיות ומדיניות      ס. 12, ההכרזה על זכויות האדם ס. 13.
13.5 הזכות לחופש המחשבה: זכויות אזרחיות ומדיניות ס. 18 (1), ההכרזה על זכויות האדם ס. 18. המחשבות הן בחזקתו הבלעדית של האדם החושב, אבל אפשר לשבש את יכולת החשיבה ולהשפיע עליה באמצעות מניפולציות והטעיות.
13.6 הזכות לחופש דת (ולחופש מדת): מגילת העצמאות, זכויות אזרחיות ומדיניות ס. 18, ההכרזה על זכויות האדם ס. 18.
13.7 הזכות לחופש הלשון: מגילת העצמאות; משמעותה - זכותו של כל אדם להשתמש, בכל שפה שיבחר ללא הגבלות.
13.8 הזכות לחופש הביטוי: זכויות אזרחיות ומדיניות ס.  19, ההכרזה על זכויות האדם ס. 19
13.9 הזכות לחופש היצירה: ההכרזה על זכויות האדם ס. 27
13.10 הזכות לחופש ההפגנה והמחאה.
13.11 הזכות לחופש העיתונות והפרסום.
13.12 הזכות לחופש המידע: חוק חופש המידע, ההכרזה על זכויות האדם ס. 19
13.13 הזכות לחופש ההתחברות: ההכרזה על זכויות האדם ס. 20
13.14 הזכות לחופש ההתאגדות: זכויות חברתיות ס. 11, זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות ס. 8, ההכרזה על זכויות האדם ס. 20
13.15 הזכות לחופש העיסוק: חוק יסוד: חופש העיסוק.
14. הזכות לשוויון: מגילת העצמאות, זכויות חברתיות ס. 13, ההכרזה על זכויות האדם ס. 2-1
14.1 הזכות לשוויון בחקיקה: זכויות אזרחיות ומדיניות ס. 26, ההכרזה על זכויות האדם ס. 7.
14.2 הזכות לשוויון משפטי: זכויות אזרחיות ומדיניות ס. 14 (1), 26, ההכרזה על זכויות האדם ס. 10
14.3 הזכות לאכיפה שוויונית: זכויות אזרחיות ומדיניות ס. 26
14.4 הזכות לשוויון כלכלי היא זכאות לשכר שוויוני, מיסוי שוויוני וקצבאות שוויוניות; ולא שוויון ברכוש הפרטי.
14.5 הזכות לשוויון הזדמנויות חינוכי היא זכאות לחינוך והשכלה איכותיים בלי קשר לרקע האישי וליכולת הכלכלית של האדם.
14.6 הזכות לשוויון הזדמנויות תעסוקתי היא זכאות לתעסוקה בהתאם לכישורים ללא קשר לרקע האישי: 'שוויון הזדמנויות בעבודה' באתר כל זכות.
14.7 הזכות לשוויון פוליטי: זכויות אזרחיות ומדיניות ס. 25, ההכרזה על זכויות האדם ס. 21.
14.8 הזכות לשוויון תרבותי: הזכות לשוויון תרבותי: זכאות להכרה ומימון שוויוניים של מוסדות ושירותים תרבותיים כמוזאונים, תיאטראות, תזמורות, אירועי תרבות, מרכזים קהילתיים, בתי כנסת ומקוואות: זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות ס. 3, 17.
14.9 הזכות לשוויון חברתי: כל אדם זכאי לזכויות סוציאליות שוויוניות ולשירותים שוויוניים ולחיות בחברה שבה הנטל החברתי מתחלק בצורה שוויונית.
14.9.1 הזכות לשוויון בנטל החברתי והצבאי היא זכות האזרח לחיות במדינה שבה הנטל החברתי-כלכלי והשירות הצבאי יהיו שוויוניים לכל אזרחי המדינה.
15. הזכות לצדק: מגילת העצמאות.
15.1 הזכות לצדק חברתי. צדק חברתי הוא מצב שבו החברה מתנהלת בצורה הוגנת כלפי חבריה. צדק חברתי מתממש בצדק חלוקתי, צדק גמולי, צדק מאחה וצדק תהליכי.
15.1.1 הזכות לצדק חלוקתי (distributive justice): לכל אדם יש זכות שחלוקת המשאבים של המדינה והנשיאה בנטל החברתי יהיו שוויוניים והוגנים. הדרישה לצדק חלוקתי נוגעת בעצבים החשופים של החברה הישראלית; במיוחד בשאלת השירות הצבאי והגיוס הלא-שוויוני לצה"ל ובהקשר של חלוקת משאבים לא שוויונית למגזרים שונים תחת הכותרת של 'כספים קואליציוניים'.
15.1.2 הזכות לצדק גמולי (retributive justice). לכל אדם יש זכות לשיפוט וגמול שוויוני הוגן ללא תלות במעמד החברתי.
15.1.3 הזכות לצדק מאחה (restorative justice). לכל אדם שנפגע מאדם אחר יש זכות לפיצוי ושיקום הולם והוגן על הנזק שנגרם לו.
15.1.4 הזכות לצדק תהליכי (procedural justice). לכל אדם יש זכות שתהליכי קבלת ההחלטות בחברה יהיו הוגנים ושקופים.
15.2 הזכות לחופש המצפון: מגילת העצמאות, זכויות אזרחיות ומדיניות ס. 18 (1), ההכרזה על זכויות האדם ס. 18.
15.2.1 החובה לסרב לעוולה בלתי חוקית בעליל עולה מפרשת כפר קסם (1956 - פרשת כפר קסם באתר משרד המשפטים). בפסק הדין נקבע: "סימן היכרה של פקודה 'בלתי-חוקית בעליל' - מן הדין שיתנוסס כדגל שחור מעל לפקודה הנתונה, ככתובת אזהרה האומרת: 'אסור!'. לא אי-חוקיות פורמלית, נסתרת או נסתרת למחצה, לא אי-חוקיות המתגלה רק לעיני חכמי משפט חשובה כאן, אלא: הפרת חוק גלויה ומובהקת, אי-חוקיות ודאית והכרחית המופיעה על פני הפקודה עצמה, אופי פלילי ברור של הפקודה או של המעשים שהפקודה מצווה לעשותם, אי-חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת - זוהי מידת אי-החוקיות הדרושה כדי לבטל את חובת הציות של חייל ולהטיל עליו את האחריות הפלילית למעשיו".
15.3 זכות העמידה היא הזכות להגיש עתירה או תביעה לבית המשפט. קיימת הבחנה בין עותר ציבורי (אדם או גוף שעותר בשם האינטרס הציבורי הרחב) לבין עותר פרטי (אדם או גוף שעותר בשל פגיעה באינטרס האישי). הגבלת זכות העמידה של עותרים ציבוריים ושל עותרים פרטיים, כגון צמצום העילות שבעטיין אפשר לעתור, ייקור אגרות וצמצום לוחות הזמנים להגשת עתירות, פוגעות בזכות הציבור להגנה משפטית על פגיעה בזכויותיו. הרחבת עילת העמידה מסייעת לציבור לממש את זכויותיו. מקורות: הצעת חוק יסוד" השפיטה – תיקון הגבלת זכות העמידה, 'הגבלת זכות העמידה (קרמניצר ופוקס' באתר המרכז הישראלי לדמוקרטיה.
סדרי שלטון
16. מדינה מתוקנת היא מדינה המכבדת את החוק שנחקק ונאכף באופן ענייני, שוויוני, הוגן ובשקיפות.
16.1 חוקה היא מערכת חוקי היסוד של המדינה. היא מגדירה את אופי המשטר, את זכויות היסוד של האזרחים ואת סדרי השלטון במדינה.
16.2 מנגנוני 'בלמים ואיזונים' יעילים; בהם עקרון הפרדת הרשויות.
16.3 מנהיגים אחראים וישרי דרך. מהחלטת ועדת החקירה הממלכתית לחקר לאסון הר מירון (עמ' 274): "תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו. בתוך גופים ציבוריים, ברשויות שלטוניות ובקרב שליחי ציבור – נבחרים וממונים, שהציבור הפקיד בידיהם את שלומו ואת ביטחונו. מצאנו תרבות רעה של הצגת דברים למראית עין בלבד, של התעלמות מהתרעות חוזרות ונשנות, של שאננות ושל קיבעון מחשבתי בעניינים משמעותיים הנוגעים לבטיחות הציבור ולשמירה על חיי אדם. תרבות רעה של היעדר משילות ושלטון החוק ודפוס פעולה של דחיינות ושל הימנעות מקבלת החלטות. מציאות של התנהלות המושפעת לרעה מאינטרסים פוליטיים ומשיקולים זרים. תרבות רעה של "ראש קטן", של מזעור האחריות ושל התחמקות ממנה."
16.4 טוהר המידות השלטוני: ע"ע 'הכספים הקואליציוניים', תקציב המדינה 2023 ו-2024.
16.5 שומרי סף יעילים: ע"ע היעצת המשפטית לממשלה.
16.6 שירות ציבורי מקצועי ואיכותי: ע"ע תפקוד לקוי של ממשלת ישראל במלחמה (דו"ח מיוחד: תלונות הציבור בשבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל" של מבקר המדינה).